כל מה שרציתם וחשוב לדעת על גיזום וכריתת עצים
מאז שאנו זוכרים את עצמנו, מחנכים אותנו לשמור על כדור הארץ והטבע שבו. בעשורים האחרונים גוברת ביתר שאת גם המודעות לחשיבות הסביבתית ולעובדה שלא רק אנחנו מגנים על הסביבה, היא גם מגנה עלינו חזרה - איזון אקולוגי זה נקרא, והוא בריא ונחוץ מאין כמוהו.
חלק ניכר מהסביבה הם העצים. כולנו יודעים עד כמה חשובים העצים לאקלים כדור הארץ, החל ביערות הגשם שאחראיים לכשליש מייצור החמצן בעולם ומשמשים מקור נכבד לתרופות, עבור בחורשות ובפארקים שמהווים ריאות ירוקות בלב הערים, וכלה בסתם עצים בודדים שמכניסים את הטבע לביתנו ועושים לנו ירוק בעיניים.
חוק כריתת עצים ומשמעותו
בשל החשיבות העצומה שיש לעצים, אושר בנובמבר 2008 תיקון 89 לחוק התכנון והבנייה, המגדיר כל עץ בוגר בישראל (שגובהו מעל 2 מ' וקוטר גזעו מעל 10 ס"מ) כאילו מוגן על פי חוק. המשמעות היא שקיים איסור כריתת עצים והעתקה של עץ בוגר ללא אישור מיוחד של פקיד היערות. כריתת עץ בלתי חוקית היא פעולה פלילית הגוררת אחריה קנסות. החוק חל על כל העצים, גם אלה הגדלים אצלנו בחצר והם רכושנו הפרטי.
בהמלצת הקרן הקיימת לישראל, האחראית על כריתת העצים, בעת פרסום ראשוני של תכנית בנייה, כדאי לבדוק האם בשטחה יש עצים. במידה וכן, וקיים צורך לכרותם או להעתיקם, יש להגיש בקשה אל פקיד היערות האזורי, בהתאם למיקום העץ. כל בקשה שכזו, מחויבת להתפרסם במשך 14 יום טרם כניסת האישור לתוקפו. שימו לב, על כל הגשת בקשה לכריתה או להעתקה, ניתן גם להגיש ערר המתנגד לביצוע הפעולה.
ישנם גם מיני עצי בר, כגון אלון, אלה, כליל החורש ועוד (את הרשימה המלאה ניתן למצוא בפקודת היערות), המוגנים הגנה כפולה מפני כריתה ובנוסף לרישיון מפקיד היערות, נדרש גם רישיון מרשות הטבע והגנים.
מטרד או סכנה ממשית? מתי אנו מחויבים בכריתת עצים ומי אחראי לכך
מעבר ליופים ולחשיבותם, עצים יכולים גם להוות מטרד ואפילו סכנה ממשית, עד כדי כך שכריתה הופכת להיות מחויבת המציאות. מדובר במצבים בהם העץ מהווה מפגע בטיחותי, דוגמת עץ מט לנפול, עצים שענפיהם נוגעים או סמוכים מאוד לקווי חשמל, עצים רקובים שעלולים לקרוס וכד', וכן מדובר בעצים נושאי מחלות או שיש עליהם מזיקים והם יכולים לסכן בני אדם הנמצאים בקרבתם או להוות סכנה ממשית להם עצמם.
כל מקרה אחר, כמו למשל קינון עטלפים, חדירת שורשים למערכת הביוב, צמיחת פרא או עלים שנושרים, נחשב מטרד בלבד, ובדרך כלל לא יתקבל עבורו אישור כריתה. בעיות אלה ניתן לפתור באמצעות גיזום נכון.
האחריות על גיזום או כריתת עץ מושתתת על האדם או הרשות שבבעלותה השטח בו גדל העץ. אם העץ נמצא בשטח פרטי, על בעל השטח לדאוג לכך, ואם העץ נמצא ברחוב, בפארק או בכל שטח ציבורי, הרשות המקומית צריכה לטפל בו.
גיזום וכריתת עצים - עבודה מסוכנת
גיזום וכריתת עצים נחשבים לאחד מהמקצועות המסוכנים ביותר. עבודות אלו דורשות מקצועיות ברמה גבוהה מאוד ולכן מומלץ שרק בעלי מקצוע שברשותם תעודת "גוזם מומחה" מטעם משרד החקלאות, יבצעו אותן. גוזמים מומחים הוכשרו בנוסף גם לעבודה בגובה, זאת כיוון שבמקרים רבים העבודות מתבצעות קרוב לקווי מתח גבוה ולגגות. כמו כן, הגוזמים מצוידים בכל אביזרי הבטיחות והכלים הנדרשים להם לביצוע המשימה באופן בטיחותי - מנופים ייעודיים עם סלים, רתמות בטיחות, ציוד סנפלינג, מסורים חשמליים וידניים ועוד. במקרים בהם מבוצעות עבודות כריתה או גיזום עצים במקומות ציבוריים כגון גני שעשועים וגני ילדים, חשוב לנהוג במשנה זהירות ולערב את הרשויות במקרה הצורך.
גיזום עצים נכון כתחזוקה וכטיפול מונע
חלק בלתי נפרד מגידול העצים הוא התחזוקה השוטפת שלהם. תחזוקה זו חשובה גם על מנת שהעץ יוכל לגדול, להתחדש ולהניב פירות, וגם על מנת שלא יהווה מפגע מסוכן לנו ולסביבה. עץ שאינו מתוחזק, יצמח פרא. ענפיו יכולים לפגוע בעוברים והשבים והוא עלול להפוך כבד עד כדי סכנת קריסה. כמו כן, גם שורשיו יכולים לצמוח פרא, להרים ריצוף או להגיע אל פתחי צנרת הביוב, לחסום אותה ולהציף מעלה את הביוב.
הפתרון לכל אלה הוא גיזום עצים, התורם רבות לעץ ולבריאותו וכן מונע אותן תאונות ונזקים. קיימים שלושה סוגי גיזום עיקריים:
- גיזום חידוש, הנעשה בעצים מבוגרים ובכל חלקי העץ;
- גיזום דילול, שנועד לאפשר הכנסת קרני שמש אל חלקי העץ באופן שווה;
- גיזום הסחה, שמטרתו לכוון את העץ ולאפשר לו לצמוח בכיוון הנכון, כך שיגדל יציב ומאוזן וימנע קריסה עתידית.
גיזום מבוצע גם על מנת לטפל ולקיים בקרה על מזיקים וכן לשם ביצוע טיפול מונע לשימור העץ ולחיזוקו. יש לציין, כי קיימות גם עבודות גיזום משיקולים של אסתטיקה וניקיון ולאו דווקא מההיבטים הבטיחותיים או התברואתיים. עבודות גיזום אלה נעשות לשיפור חזות הסביבה או הבית הפרטי שלנו, והן תורמות רבות להרגשתנו הטובה.
תדירות הגיזום תלויה בסוג העץ ובקצב צמיחתו והיא נעה בין פעם בחודש לפעם בשנה. את רוב העצים גוזמים החל מתחילת האביב ועד סוף הסתיו טרם בואו של החורף, אולם עצים נשירים לדוגמא, מומלץ לגזום דווקא בעת שהם בתרדמת, בדרך כלל בסוף דצמבר ובינואר.
גיזום עצים מיוחדים
עצי הדקל - נפוצים מאוד בשטחים הציבוריים בערים, ובעיקר לאורך הכבישים והמדרכות. הגיזום בעצים אלה הוא בעל חשיבות גבוהה משתי סיבות עיקריות. האחת היא בעלי החיים המסתתרים בו ולעיתים אפילו קובעים את משכנם בין ענפיו. בעלי חיים אלה, כגון מיני ציפורים, חרקים, עטלפים, ואף עכברים וחולדות, יכולים להוות מטרד עבורנו, אך הם גם מונעים מעצי הדקל להתפתח ומזיקים להם ולסביבתם.
הסיבה השנייה היא הנשירה המאסיבית של העץ בתום הבשלת פירותיו. נשירת הפירות מהווה מטרד לעוברים והשבים ומלכלכת מאוד. אך חמור מכך, נפילת ענפי הדקל הרחבים מהווה סכנה ממשית לתושבים ולרכוש כאחד.
עצי הזית - חלק בלתי נפרד מהנוף הים תיכוני, אך גם הם עלולים להשתלט על המרחב. גיזום עצים אלה מתבצע במטרה להגן עליהם ולשמר את התפתחותם התקינה, בעיקר בכדי שהיבול שיתנו, יהיה מיטבי.
גיזום עצי הזית באופן שוטף במהלך חייהם, מגביר את יבולם, מגביל את גובהם והופך אותם אידיאליים למוסקים, מבלי הצורך להסתייע בסולמות או באמצעים נוספים.
עצי הדר - רבים בוחרים לנטוע עצים אלו בחצר ביתם, בשל הניחוחות והפירות המתוקים שהם מניבים. טיפול בעצי הדר כולל בעיקר גיזום של ענפים יבשים או שבורים והכנסת קרני השמש אל חלקי העץ הפנימיים. את הגיזום שלהם כדאי לבצע קצת לפני האביב, בחודשים ינואר-פברואר.
גיזום שיחים - חלק בלתי נפרד מעבודות החצר. אך על אף שגיזום זה נחשב לעבודה פשוטה יחסית, אין להקל בה ראש ויש לבצעה באופן מקצועי. על הגיזום להתבצע מדי כמה חודשים ולקראת עונת החורף, עת רוב השיחים נכנסים למעין תרדמת, וכן לקראת הקיץ שבה השיחים מתחילים לצמוח מחדש, ואז מומלץ להקטין את מימדיהם ולרענן את ענפיהם.
ולא לשכוח שבסוף התהליך יש גם פסולת
אחרי שכרתנו וגזמנו, הצטבר אצלנו גם הרבה לכלוך ופסולת גזם. חשוב שנצטייד במגרפה טובה ובשק לאיסוף הגזם, וכן בכפפות עבור איסוף הענפים הקוצניים. כאן עלינו לדעת כי פינוי גזם צריך להתבצע באופן מבוקר ובתיאום עם הרשות המקומית. כמעט לכל רשות מקומית במדינה יש חוקי עזר המפרטים את ימי איסוף הגזם שנקבעו על ידה ומומלץ שנעמוד בהם, אחרת נהיה חשופים לקנסות.